גלגולו של ארון – משוק הפשפשים לחדרו של מתבגר
03/03/2019
אמא שלי, חובבת עיצוב מושבעת ואמנית בנשמתה היא זו שגילתה לי את שוק הפשפשים. מזמן. היא הייתה לוקחת אותי לשוק, כשהייתי ממש ילדה קטנה, לקנות עוד פריט ישן ומלא נוסטלגיה, עוד נחושת לאוסף כלי הנחושת שלה. היא הכירה את כל הרוכלים “הנכונים” בשוק ואת כל הדוכנים “השווים” והמיוחדים.
כמו שהבנתם, השוק האישי שלי מתחיל בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת, הרבה לפני שהוא הפך למה שהוא היום, מתחם בילוי אופנתי ושוקק חיים ומוקד עליה לרגל למעצבים, לאדריכלים ולחובבי עיצוב למיניהם, כמו גם לבליינים צעירים. עבורי, ביקור בשוק הפשפשים מהווה חוויה נוסטלגית ויוצאת דופן.
כשבגרתי והפכתי לנערה ובחרתי לעצב מחדש את חדרי, הלכנו יחד, אמי ואני, לקנות ארון בגדים דווקא משם, מהשוק. ארון שיהיה מיוחד ושונה. לא כמו של כולם. בחרתי ארון ישן ומיוחד. כיום, כאמא לילדים, הארון הזה מוצב בחדרו של אחד מבני ומשמש אותו. לא יכולתי להיפרד ממנו ולהעבירו הלאה והוא משתלב בצורה הרמונית בחדרו, אשר מעוצב בקווים נקיים ומודרניים.
הארון הזה מחזיר אותי לתקופה שבשוק היה הרבה לכלוך והרבה פשטות. מחזיר אותי לאותנטיות ולנאיביות של פעם.
אני כמעצבת מאמינה שבעיצוב חלל חשוב לשמור ו/או לשמר משהו מהעבר משהו שערכו לא יסולא בפז, פריט שמכניס את הנשמה לבית ומזכיר לנו תמיד מאיפה באנו.
כולנו חיים מסיפור שיש בו עבר, הווה ועתיד ולכן בעיצוב אני דואגת לשמר את אלו באמצעות שילוב בין ישן לחדש, אשר יוצרים הרמוניה ומקנים לנו תחושה שאנו נמצאים בסביבה ביתית ונעימה, מוכרת ולא מנוכרת.
